סוגי הנתונים הם קונספט חשוב הקיים ברוב שפות התכנות. מדובר בדבר קטן אך משמעותי וחשוב להבינו כהלכה.
בשפות תכנות שונות יש צורך להבדיל בין סוגי הנתונים השונים, כגון מספרים שלמים, מספרים של נקודה צפה, תווים, ועוד. על מנת לבאר את הנושא, אנא הביטו בתרשים הבא:
כאשר אנו כותבים תוכנית מחשב המשתמשת בסוגים שונים של נתונים, עלינו להגדיר זאת בצורה ספציפית. שפות תכנות שונות משתמשות במילות מפתח שונות לסוגי הנתונים השונים, אך העיקרון נשאר זהה. במהלך הקורס, כמובן שניתקל במספר דוגמאות ונלמד איך להשתמש בסוגי הנתונים השונים.
סוגי הנתונים בשפת C ו-Java
השפות Java ו-C משתמשות כמעט באותה השיטה לסיווג הנתונים, למרות ש-Java תומכת ביותר סוגי נתונים, בטבלה הבאה נתייחס לסוגי הנתונים שמשותפים לשתי השפות הללו.
סוגי נתונים אלו אשר ניתן לראות בטבלה זו, נקראים סוגי נתונים פרמיטיביים, כאשר ניתן להשתמש בסוגי נתונים אלו על מנת ליצור סוגי נתונים מתקדמים, אשר נקראים סוגי נתונים שהוגדרו על ידי משתמש, לדוגמה מחרוזת היא רצף של אותיות.
סוגי הנתונים ב-Python
בשפת Python ישנם 5 סוגי נתונים סטנדרטיים, אך שפה זו לא עושה שימוש במילות מפתח על מנת להתייחס לסוגי נתונים, למעשה שפת Python היא "חכמה" מספיק כדי להבדיל בין סוגי הנתונים באופן אוטומטי.
- Numbers
- String
- List
- Tuple
- Dictionary
Numbers מתייחס לכל סוגי המספרים כולל ספרות עשרוניות, ו-String מתייחס לכל רצף אותיות, מאות אחת ומעלה. משום שזהו לא מדריך לשפת Python נאלץ לדלג על שאר סוגי הנתונים של שפת תכנות זו, משום שאלו סוגי נתונים מתקדמים בשפת Python, שיש צורך ללמוד עליהם בצורה מורחבת.
